שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 13:35:34 - 30/11/2014  צפיות: 1836

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - וישלח (התשע"ה)


פרשת השבוע - וישלח (התשע

פרשת וישלח

יהיו דברי תורה אלו לרפואת רחל בת ורדה

פרשת וישלח היא הפרשה השמינית בספר בראשית, פרשה זו מגוללת את סיפור יעקב אבינו במסעו בחזרה מארם לארץ ישראל. הפרשה פותחת בידיעתו של יעקב שאחיו עשו בא לקראתו ואיתו ארבע מאות איש על מנת להתעמת איתו. יעקב מנגד שולח לאחיו משלחת של מתנות, חוצה את מחנהו, מתפלל לה' ומתכונן למלחמה. קודם פגישת יעקב ועשו, יעקב אבינו נאבק עם אדם מסתורי – שרו של עשו, יעקב אמנם ניצח אותו אך זה פצע אותו ברגלו. יעקב דרש מהמלאך שיברך אותו, אז המלאך מבשר לו ששמו עומד להשתנות ל'ישראל'. עשו נרצה נוכח המתנות הרבות שהעניק לו יעקב. בהמשך הפרשה עוסקת בחטיפת דינה על ידי שכם בן חמור מעשה שגרר תגובה קשה מאוד של שמעון ולוי, לאחר ששכנעו את תושבי שכם למול עצמם ובהיותם מחלימים הרגו שמעון ולוי את כל הגברים בעיר ולאחר מכן הוחזרה דינה לבית אביה. יעקב חוזר למקום בו חלם את הסולם והמלאכים והקים שם מזבח לה'. לאחר מכן הפרשה עוסקת במות רחל בעיצומה של לידת בנה השני בנימין וקבורתה במערת המכפלה בבית לחם. יעקב חוזר ליצחק אביו שיושב בחברון, יצחק נפטר. הפרשה חותמת בתולדות יעקב ועשו.

"וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי וגו'. וַיַּעַל מֵעָלָיו, אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ" (בראשית פרק לה, יא-יג).

פירש רש"י ז"ל: איני יודע מה מלמדנו.

"המאור ושמש" אומר על הפסוק שצדיקים הם מרכבתם של מקום, וכבר כתבנו בכמה וכמה מקומות שהקב"ה צמצם בעולמנו אלוקותו בכמה וכמה מלבושים, ורצה העולם להרחיב יותר עד שגער בו הקב"ה. שאמרו חז"ל: למה נקרא שמו 'שדי' – שאמר די לעולמו, שלא יתרחב יותר. שכן עד לכאן האדם יכול לחזור בתשובה אחר התגשמותו ואם היה העולם מתגשם יותר, לא היה אפשר לנתק אותו מהחומריות והגשמיות וחלילה לא היה האדם יכול לחזור בתשובה. וזה שאמר הכתוב "אשר ברא אלוהים לעשות" – שלא ברא לחיצונים גופים אלא ברא רוחות ולא הספיק לברוא הגופים עד שהתקדש היום. ומהטעם הנ"ל שאם היו נבראים גופים – היה העולם נתגשם יותר מדי כאמור. ועיקר עבודתו של האיש הישראלי היא להעביר את כל המסכים והמלבושים ולבוא אל פנמיות הקדושה ויזכך החיצוניות והמלבושים עד שגם הם יאירו באור בהיר. והאדם שנברא בצלם, צריך לזכך את עצמו עד שיאירו המלבושים ואז נעשה האדם מרכבה לשכינה הקדושה. עד שאין הקב"ה נפרד ממנו כלל לעולם ושורה עליו שכינה.

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ" (בראשית לב, יא)
אמר יעקב אבינו אף על פי שעשית עימי חסדים רבים, בכל זאת נשארתי שפל בעיני עצמי ומתיירא אני מפני עשו שהרי יודע אני כי "אשר עשית את עבדך" – את כל זאת אתה עשית לי ואילו בעצמי לא הייתי יכול להושיע עצמי במאומה ובמה אפוא אוכל להתגאות? (ליקוטי מגדים)

הלכות חנוכה
בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יון גזרות רבות על עם ישראל. מטרתם הייתה להשכיח את התורה  הקדושה מעמנו, לבטל את מידותיהם והמצוות שקיימו, לא הנחו לעם ישראל לעסוק בתורה ובמצוות, נכנסו להיכל הקודש ופרצו בו פרצות. בני חשמונאי הכהנים נלחמו ביוונים ונצחו אותם, שבו אל בית המקדש ורוצו להדליק את המנורה. חיפשו שמן טהור אך לא מצאו אלא פך שמן אחד, שכמות השמן שהייתה בו הספיקה להדלקת המנורה ליום אחד בלבד ונעשה בו נס והספיק השמן לדלוק שמונה ימים עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. היום שבו נמצא פך השמן היה כ"ה בכסלו, ומאז תיקנו חכמינו להדליק נרות בשמונת הימים הללו החל מכ"ה בכסלו, להרבות בשמחה ולפרסם את הנס – הימים הללו נקראים "חנוכה".

"מי שרגיל בנר (שבת וחנוכה) – יזכה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים" (שבת כג, ע"א)

א.       צריך להיזהר מאוד בהדלקת נרות חנוכה כי מצווה זו חביבה עד מאוד לפרסם את הנס בהודאה לקב"ה, ואמרו חז"ל שכל המקיים מצווה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (משלי ו, כג) "כי נר מצווה ותורה אור".

ב.       מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין אם בני הבית מרובים או מועטים. ונהגו כל ישראל להדר במצווה ולהוסיף נר אחד בכל לילה עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.

ג.        נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה שאף גם הן היו נוכחות בשעת הנס, מכל מקום כשבעל הבית מדליק נרות חנוכה בביתו אין אשתו ובנותיו מדליקות בפני עצמן.

ד.       אם אינו יכול להדליק נרות בביתו כגון שיצא למקום רחוק מחוץ לעיר, רצוי שימנה את אשתו שתדליק נרות ויוצא ידי חובת הדלקת הנרות אפילו אם אינו נוכח בשעת ההדלקה.

ה.      מנהג הספרדים ועדות המזרח שבעל הבית מדליק נרות חנוכה לבדו ומוציא ידי חובה את כל בני ביו ואלו הסמוכים על שולחנו. ואף אם אינן נמצאים בשעת ההדלקה יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה.

ו.         המתארח במלון או באכסניה ואין מדליקין עליו בביתו נרות, צריך להדליק נרות בחדרו בברכה.

ערך "נר שבת ונר חנוכה" (פלא יועץ" לרבנו רבי אליעזר פאפו זצוק"ל)
ידוע מאמר חז"ל שהזהיר במצוות הדלקת הנר כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים. ועניין הזהירות הוא שיהיה הגלי שמדליק בו נאה ונקי, שידליק בשמן זית זך, ובשבת ירבה בנרות ומה טוב להדליק בעששית שבע פתילות. (ולעניין שבת כתבו משם האר"י ז"ל שהטבת הנרות צריכה להיות ע"י האיש ואילו ההדלקה אמורה להיות ע"י האשה.

רבי אליעזר פאפו ז"ל היה נוהג לומר את נוסח "לשם יחוד" הבא קודם הדלקת נר חנוכה:
לשם יחוד קודשא בריך הוא, הריני מוכן ומזומן לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כמו שתיקנו לנו רבותינו זיכרונם לברכה. ויהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתעלה עלינו כאילו כוונו בכל הכוונות הראויות לכוון ויעלה לפניך מצוות הדלקת נר חנוכה שלנו עם מצות הדלקת נר חנוכה של בניך היודעים והמכוונים בכל הכוונות הראויות לכוון. ובכח סגולת מצות הדלקת נר חנוכה תזכנו לנו ולזרענו לנר מצוה ותורה אור, ויאירו וישלמו רמ''ח איברי נפשנו רוחנו ונשמתנו, ותבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נדליק המנורה על ידי כהניך הקדושים. וכשם שעשית ניסים לאבותינו כן עתה הושיענו וקבצנו והצילנו מן הגוים, להודות לשמך, להשתבח בתהילתך, אם לא בזכות - ברחמים, וברחמיך הרבים תחפוץ בנו ותרצנו. ויהי נעם ה' עלינו וכו'

זכותו תגן עלינו, אמן!

אני בוכה – כי המשיח לא בא!
רבי מרדכי מלעלוב זצ"ל היה שופך דמעותיו כמים ובוכה את צערה של השכינה בגלות המר. כמיהה עצומה הייתה לו לביאת משיח צדקנו ולבניין בית המקדש עד שדמעותיו היו מתפרצות מאליהן. בסמוך למראה קורע הלב עמד לו ילד בדיוק בשעת ההפטרה – שעסקה בנחמת ציון ואז הרב הקדוש פרץ בבכי תמרורים. הילד הבחין בנעשה בהשתוממות גדולה מאוד.
הרבי הבחין בילד הקטן ולימד אותי מהי צפייה וכמיהה לגאולה – "אני בוכה כיוון שהמשיח עוד לא בא!" אמר לילד.

רבי מרדכי מלעלוב זצ"ל נולד בירושלים לאביו רבי שמעון נתן ז"ל וחונך על ברכי זקנו רבי דוד צבי שלמה ז"ל, ממנו רכש את תורתו והנהגותיו. לאחר פטירת אביו כפו עליו חסידיו את משרת הנהגת החסידות. היה ידוע בכך שמסר את ימיו ולילותיו ליגיעה בתורה ובתפילה.
נפטר בכ"ד בטבת תשמ"ז.

זכותו תגן עלינו, אמן!

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • קיצור ליקוטי תפילות חלק א - תפילה א

  • פרשת השבוע - אמור (התשע"ה)

  • פרשת השבוע - תולדות (השתע"ד)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים