שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 21:17:50 - 23/11/2014  צפיות: 1389

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - ויצא (התשע"ה)


פרשת השבוע - ויצא (התשע

פרשת ויצא

פרשת השבוע, פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בספר בראשית, הפרשה מתחילה בסיפורו וקורותיו של יעקב אבינו, הפרשה פותחת בצאתו של יעקב אבינו מכנען לעבר ארם על מנת למצוא אישה. יעקב אבינו נושא את רחל ולאה לנשים ולוקח גם את שפחותיהן בלהה וזילפה. כעבור עשרים שנה יעקב רוצה לחזור לארץ ישראל ולבסוף עושה זאת בהסתר, הוא בורח עם משפחתו וכל רכושו מחשש שמא חתנו יתנגד למהלך. לאחר צאתם של יעקב ומשפחתו, לבן חותנו רודף אחריו, משיג אותו ולבסוף שניהם כורתים ברית.

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: 'אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁוְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹקִים" (בראשית כח, כ- כא)

בדרכו לארם מבלה יעקב לילה אחד בהר המוריה, בלילה כשישן הוא חולם חלום ובחלומו הוא רואה סולם ארוך שקצהו האחד בארץ וקצהו השני בשמים ומלאכי ה' צבאות עולים ויורדים בו.

כשמתעורר יעקב, הוא מבין שהמקום בו הוא נמצא – מקום קדוש הוא ונודר נדר לה' שהוא יהפוך את המקום הקדוש לבית ה' במידה והוא ינצל בדרכו ובשהותו בארם.

ע"פ ספר התניא "לחם" מסמל לימוד תורה ו"בגד" מסמל שמירת מצוות. התורה משולה למזון, התורה, כמו אוכל, מתעכלת ונספגת בגופנו עד להיותה חלק בלתי נפרד מאיתנו. יש להבין את מהותה הפנימית של בקשתו של יעקב אבינו – יעקב יוצא לארץ זרה ומבקש מה' יתברך שיזכה ללמוד תורה ולקיים מצוות גם שם, גם במקום בו התנאים אינם כפי שהורגל ואפילו מעבר לכך, הוא מבקש שישוב בשלום על מנת שיוכל להאיר עם אור התורה אותה רכש בניכר גם בביתו שלו.

למרות שיעקב הלך לעבר סביבה מנוכרת מבחינה רוחנית, ליבו היה בטוח בה', הוא הלך כשידע שיש לו את ברכת ה' והוא יוצא בשליחותו וזה מנגד ישמור ויגן בעדו. המפתח להצלחת מסעו של יעקב הוא דברי התורה ש"אכל" ובגדי המצוות אותם "לבש". (מעובד מהתניא ע"פ ספר "להחיות את היום")

"ויחלום והנה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב)

"מלאכי אלוקים" – הם עובדי ה' שנמשלו למלאכים, עולים ויורדים בו – בזה הסולם שכל עליתם וירידתם הוא בבחינת הסולם, שמי שפיקח ומאמין בדברי הצדיק שאין זו נפילה וירידה כלל, ומתחזק ומתגבר הוא עולה על ידי זה למדרגה גבוהה וגדולה יותר, ולהיפך מי שאינו מתחזק הוא יורד חס ושלום בזה הסולם. (ליקוטי הלכות לרבנו רבי נתן מברסלב זצ"ל)

"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ; וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית כח, יא)

רש"י: "עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות, התחילו מריבות זו את זו...מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר...", שואל המאור ושמש, לכאורה תמוה הדבר, שמא אותן חיות רעות לא יכולות לדלג מעל האבנים, מעל אותו מרזב שיצר יעקב אבינו סביב לראשו, ועוד שואל המאור ושמש, ובמידה והציל את ראשו, מה לגבי שאר גופו?

על כך גם משיב המאור ושמש, על דרך הרמז כי חז"ל (בברכות כו'), פירשו על הפסוק "ויפגע במקום", מלמד שתיקן תפילת ערבית. והינה ידוע שאברהם תיקן את תפילת שחרית כי מידתו היא מידת החסד והוא ממשיך את מידתו על באי העולם. ויצחק שתיקן את תפילת מנחה הוא בעל מידת הפחד והיראה שאז בשעת המנחה הדינים גוברים בעולם והתקין את תפילתו למתק הדינים ויחולו הדינים על שונאי ישראל. ויעקב הוא הבריח התיכון המחבר את שתי הקצוות וכולל הוא גבורות בחסדים ותיקן תפילת ערבית - מדבק את מידת היום בלילה, שיוכללו הגבורות בחסדים למשוך השפעות רחמים בעולם. "אבני המקום" – מלשון בניין, הם האבות הקדושים על ידם נבנה העולם. "המקום" הוא מקומו של עולם – הקב"ה. היינו שיעקב אבינו לקח את מידתם, מידת החסד ומידת היראה שהם הצינורות שעל ידם מושפע העולם ולקחם וכללם בו, וזהו "עשאן כמין מרזב" – שהוא לשון צינור הממשיך ההשפעות לעולם. "סביב לראשו" – היינו שהם למעלה מראשו, כיידוע שמדרגתם קודמת למדרגתו. "והתחילו האבנים מריבות זו את זו זאת אומרת עלי יניח..." – שכל אחת מהמידות רצה להשפיע ע"י יעקב היינו אברהם רצה להמשיך מידת החסד ויצחק רצה להטותו כלפי מידת הגבורה. "מיד עשאן הקב"ה אבן אחת" – היינו שיעקב קיבל משניהם והוא כולל הגבורות והחסדים הוא הבריח התיכון מקצה אל קצה. (המאור ושמש)

בין הזמנים..

הגאון רבי שמואל צבי קובלסקי זצ"ל נכנס למרן ה"חזון איש" זצ"ל בימי "בין הזמנים". רבי שמואל שוחח עימו על דרכו בישיבה ועל הספקו הלימודי והגדיל לעשות במתן הדרכה להמשך לימודו. אמר לו "יש עניין שקודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג, לומדים היטב את ההלכות הנוגעות לאותו החג, כיצד יש לנהוג בענייני החג ע"מ לקיימו על הצד הטוב ביותר. החזון איש הרעים את קולו ואמר "חובה על כל בחור ותלמיד ישיבה לחזור לבית הוריו בתקופת בין הזמנים וללמוד הלכות כיבוד אב ואם למען ידע כיצד יש להתנהג בבית הוריו".

"החזון איש" – רבי אברהם ישעיה קרליץ זצ"ל נולד בשנת תרל"ח לאביו רבי שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה וממנו גם למד תורה. כשעלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג קבע מקומו בבני ברק ומשם הפיץ את תורתו ליהדות החרדית. היה מגדולי הדור ומפוסקיו הבולטים. נודע בכינויו "החזון איש", על שם ספרו זה אך הותיר עוד ספרים רבים וטובים.
הלך לבית עולמו בט"ו בחשוון תשי"ד, זכותו תגן עלינו, אמן!

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת בהעלותך (התשע"ד)

  • פרשת השבוע - ויקרא (התשע"ז)

  • פרשת השבוע - שלח לך (התשע"ג)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים