שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 14:41:37 - 08/07/2014  צפיות: 2085

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת פנחס (התשע"ד)


פרשת פנחס (התשע

פרשת פנחס

בפרשת פנחס, פרק כ"ז, פסוק ג' אומרות בנות צלופחד," אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-יְהוָה בַּעֲדַת-קֹרַח ".

בספר "תפארת הגרשוני" לרבי גרשון בן יצחק נאמר: קשה, למה הבנות מזכירות שאביהן לא היה בעדת קורח – מה הקשר בין עניין עדת קורח לטענותיהן שהן רוצות לרשת את הארץ ולקבל נחלה בה? רש"י מביא את הגמרה בבא בתרא – שאנו הבנות במקום בן, אם הנקבות חשובות אז ייקחו את ירושת אביהן, אך אם לא חשובות אז בכדי שיוכלו לקבל חלק ונחלה בישראל, ביקשו שאימם תיתייבם.

רש"י מביא מדרש מפרשת קורח על הפסוק "וירדו חיים שאולה", שקורח ועדתו חיים וקיימים עד עכשיו ולפי זה אם אביהן היה בעדת קורח אז אין טענה לטעון שתייבם אימם כי אביהן חי – וייבום עושים לאחר מיתת האב וע"פ המדרש מי שהיה שייך לעדת קורח לא באמת מת ("חיים שאולה") ואם הוא חי – הרי זה אסור. וכיוון שלא היה בעדת קורח וממילא הוא  מת וטענת הבנות צודקת – שתייבם אימם.

"לאוזני משפחת האוזני..."

בין כל המשפחות אותם מונה התורה בפרשתנו, פרשת פנחס, התורה מציינת את משפחת האזני: "לאוזני משפחת האוזני", (כ"ו,ט"ז). רש"י אומר: "אומר אני שזו משפחת עצבון, ואיני יודע למה לא נקראת משפחתו על שמו" – עצבון – עצבון, למה אוזני? השל"ה הקדוש מפרש שרמזה התורה מה שכתוב בגמרא, מסכת כתובות, דף ה'. "מפני מה אצבעותיו של אדם משופין כיתדות?, שאם ישמע דבר שאינו הגון, ייתן אצבעו באוזנו – לכן משפחת עצבון, מלשון אצבע. לרמז שהאצבע צריכה לכסות את האוזן בכדי להמנע משמיעת דבר שאינו הגון.

בכל יום שיבוא...

ביום ט"ז בתמוז, שנת התרצ"ג, זכה מרן החזון איש זצ"ל לעלות לארץ ישראל ולדרוך על אדמת ארץ הקודש. רבי מנדל דיטש זצ"ל, אחד מהמלווים שליוו את הרב הקדוש, ניזכר לפתע בתאריך והבין שלמחרת הוא יום י"ז בתמוז והפטיר "מחר נצטרך לצום". רבנו החזון איש לא נבהל מהאמירה והוסיף, "מחר אכן י"ז בתמוז, אך אם נצטרך לצום...אני מסופק מאוד שהרי אחכה לו בכל יום שיבוא, ושמא זה יהיה היום?!".

החזון איש – רבי אברהם ישעיה קרליץ זצ"ל, נולד בשנת תרל"ח לאביו הקדוש שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל, שהיה רבה של קוסובה. החזון איש למד תורה מפי אביו ומפי אחיו הגדול רבי מאיר זצ"ל. בהיותו בר מצווה קיבל עליו עול תורה ובשנת תרע"א הוציא לאור את הכרך הראשון של ספרו "החזון איש" בעילום שם. עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ג וקבע מושבו בבני ברק משם הפיץ את אור קדושתו לכל העולם.

עלה לבית הגנזים בט"ו במרחשון תשי"ד.

זכותו תגן עלינו, אמן!

תורה בתא המעצר

שני האחים שהיו קודש קודשים, רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל ורבי זושא מאניפולי זצ"ל נכלאו ושהו בתא המעצר בעקבות עלילת שווא, עימם שהו בתא עוד חמישה-עשר פושעים שאינם יהודים.

אותם חסידים שמצבם היה בכי רע, לא ידעו מתי וכיצד ייחלצו מהצרה. האחד החל לבכות, אז אמר לו אחיו: "מדוע תבכה אחי?, הלא בוודאי ה' יושיע אותנו במהרה". ענה לו האח: "אני בוכה מסיבה אחרת, אסור ללמוד כאן תורה כיוון שאת הצרכים עושים בתוך דלי". "אכן", ענה אחיו ואמר: "אפילו ללמוד כאן תורה אסור. אם כך עלינו לשמוח, שהרי גם זו מצוות ה' – אסור ללמוד תורה". קמו השנים והחלו לרקוד. הסוהרים שמעו את קול השמחה והריקודים והזדרזו אל עבר התא שם ראו את המחזה המדהים - שני האחים רוקדים ומצביעים על הדלי. מייד הוציאו הסוהרים את הדלי מהתא בכדי שלא "ישמח" את האחים וכך גם בתא המעצר יכלו ללמוד תורה בנחת.

זכות תגן עלינו , אמן!

 

קוראים תורה www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו והתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • כיצד לא לדרוך במקום-עקב

  • פרשת השבוע - וארא (התשע"ו)

  • כוח הראשית וכוח השמחה - כי תבוא




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים