שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 23:11:17 - 21/05/2014  צפיות: 1981

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת במדבר (התשע"ד)


פרשת במדבר (התשע

פרשת במדבר (התשע"ד)

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני" (א, א)  - בשלושה דברים ניתנה התורה, באש, במים ובמדבר. (מדרש רבה). אחד המאפיינים העיקריים של עם ישראל הוא מסירות נפשו בעד אמונתו ובעד תורתו. החל מיום היותו לעם, עם ישראל היה מוכן למסור נפשו בכל פעם שהכריחו אותו רשעי אומות העולם לבגוד בתורתם ובאמונתם. תכונה זו באה לידי ביטוי בצורה המשמעותית ביותר בשלושה מקרים.

א.אברהם אבינו הקדוש נזרק לכבשן האש ע"י נמרוד בתגובה למעשיו להפצת האמונה בה' – כח זה ניטע בבניו אחריו.

ב.קריעת ים סוף – לא מעשה של אדם אחד כשל אברהם אבינו, אלא מעשה של אומה שלמה. עם שלם קפץ אל תוך הים ע"פ ציווי אלוקי -"ויסעו".

ג.עם ישראל הלך במדבר במשך 40 שנה חשוף לסכנות שאורבות מכל עבר, נחשים, עקרבים, חיות רעות ועוד שאר סכנות – רק מתוך אהבתם לקב"ה ולנביאו.

ככתוב: "וזכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בדרך לא זרועה" (ירמיהו ב,ב)

שלושת הניסיונות הללו הם הערובה הבטוחה לקיומו הנצחי של עם ישראל (הרה"ג שפירא מלובלין ז"ל)

"שאו את ראש..." (א,ב)

מפקד עם ישראל הביא לידי כך שתהא השכינה שורה על עם ישראל. שכן כל אחד ואחד יש ביכולתו להכריע את הכף, כפי שאמרו חכמינו: "לעולם יהא אדם רואה את עצמו ואת העולם חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצווה אחת – אשריו, שהכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות. עבר עבירה אחת – אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה". ע"י חשבון אישי זה של כל אחד ואחד מאיתנו נגיע לידי תשובה שלימה וממילא לידי השראת השכינה... (השל"ה הקדוש)

החיד"א ז"ל מפרש את הפסוק "מחצית השקל בשקל הקודש" (שמות ל,יג) בצורה דומה, שצריך כל אדם מישראל לדעת כי בקדושתו הריהו מכריע את כל העולם, אשר משקלו תמיד במחצה – "מחצית השקל".

"איש על דגלו באותות לבית אבותם" (ב,ב)

כל אדם מישראל צריך להשתדל ללכת בדרכי אבותיו. למרות שלהדמות לאבותיו הקדושים זה כמעט ולא יתכן עבור האדם הפשוט , הרי לכל הפחות יש לשאוף להדמות שלכל מעשינו יהיה מגע עם מעשי האבות ודרכינו יהיו מותאמים לקו אותו התוו – "באותות לבית אבותם..." (השפת אמת)

משל מהרבי מליובאוויטש

הרבי מליובאוויטש היה מרבה להשתמש במשל הארגז עמוס המטען
במשל מתואר אדם שצריך לסחוב ארגז מלא באבנים לביתו ומתלונן על כובד משקלו של הארגז. לפתע מישהו מגלה לאותו אדם שהארגז אכן מלא באבנים אבל באבני חן יקרות ויהלומים.  ולפתע משקלו של הארגז הפך לדבר שולי. הארגז הפך קל כנוצה. אותו אדם רץ כעת לביתו ללא כל קושי
למה הדבר דומה, לחיים עצמם. תמיד יש מטלות וקשיים והאדם נדרש לעמול ולהתאמץ. אך כשיש שמחה הקשיים והמאמץ מתגמדים והקושי הופך לחוויה משמחת. הרי מי יודע אם ארגז המטלות והקשיים שלנו מלא באבני חן ויהלומים.

יורד גשם

תחילת דרכו של רבי ישראל בעל שם-טוב בייסוד תנועת החסידות אופיינה בנסיעות רבות.  אז נהג לנדוד בין הקהילות היהודיות ולהפיץ את אורה של החסידות. הוא לימד להרחיק את העצב ולהרגיש שמחה אמיתית ותמידית
'המגיד' עשה את מלאכתו כדרכו. הוא נאם והשמיע ליהודים דברי מוסר ותוכחה, תיאר לחוטאים את חומרת מעשיהם דבר שגרם לקהל המאמינים לבכות בכי רע ומר. הבעל שם-טוב לא יכל לשאת זאת. וקרא לעבר המגיד בשאלה לפשר מעשיו.  לקח את היהודים והחל לרקוד איתם ולהסביר להם כמה ה' אוהב אותם וכמה הם יקרים בעיניו ואמר "בעזרת ה ירד גשם"

הקהל החל לרקוד ולשמוח וראו זה הפלא...החל לרדת גשם.

שימחת? זכית!

באחת הפעמים בהן התהלך רבי ברוקא שהיה מחכמי התלמוד בשוק העיר,  פגש באליהו הנביא.
שאל רבי ברוקא את אליהו: "השוק הומה אדם,  האם יש מבין כל המון אנשים אלו אדם אחד הזכאי לחיי העולם הבא?"
בעודם משוחחים נכנסו לשוק שני אנשים.  הצביע עליהם אליהו הנביא ואמר לרבי ברוקא:  "אלה בני העולם הבא".
רבי ברוקא התעניין בהם ובעיסוקם,  על שום מה זכאים הם לחיי העולם הבא.  כשהתעניין במעשיהם,  אמרו לו האנשים "בדחנים אנחנו.  אנו משמחים בני אדם ומסלקים את העצב מליבם ומשתדלים להשכין שלום בין יריבים".
כמה גדולה השמחה וכמה גדולה וחשובה הבאת שלום בין איש לרעהו
כל המשמח נדכאים ושבורי לב - זוכה לחיי העולם הבא.
(על פי מסכת תענית דף כב, א(

                            קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - שמיני (התשע"ז)

  • פרשת השבוע - פרשת האזינו

  • פרשת השבוע - פרשת ויגש




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים