שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: asherp15 בתאריך: 16:56:47 - 04/03/2014  צפיות: 1831

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: תורת אמך פנינים לפורים מאת דרכי אבותינו


תורת אמך  פנינים לפורים מאת דרכי אבותינו

תורת אמך 

 

פנינים לפורים

 

על פי פסקי ומנהגי ק"ק מרוקו, אלג'יר, תוניס, לוב.

 

מאת הרב אברהם אסולין מתוך הספר גנזי המערב שיצא בקרוב.

 

 

 

א.  ביום ז' באדר יום פטירת משה רבנו, רבים צמים ויש עושים יום לימוד בתענית דיבור בלבד, מלבד אנשי חברא קדישא שמתענים.

 

ב. שבת זכור. מנהגנו לומר אחר נשמת כל חי את הפיוט "מי כמוך ואין כמוך", לרבי יהודה הלוי, ולא חששו להפסק. מרן בש"ע (סימן סח ה"א). כתב יש מקומות שמפסיקין בברכות קריאת שמע לומר פיוטים ונכון למנוע מלאמרם. ומקורו מדברי הטור שכתב טוב ויפה לבטלה למי שאפשר, כי הוא סבה להפסיק בשיחה בטילה בדברי הבאי וכו'.

 

והרב שלום משאש זצ"ל בשו"ת שמש ומגן (ח"ג חאו"ח עמוד נה). כתב ובודאי דאינו דומה מקומות אלו שאנו נוהגין להפסיק בהם, למ"ש הש"ע שמפסיקין בתוך ברכות ק"ש ובפרט דגם בברכות ק"ש לא כתב מרן רק ונכון למנוע וכו'. ולא בלשון איסור. וגם הטעם בטור מפורש, שהיא סיבה להפסיק בשיחה בטילה וכו'. שבשעה שאנו אומרים פזמונים אלו הכל שותקים וקוראים בחרדה ובאימה דברים חדשים לכבוד היום. ואין שום שיחה בטילה. וכן כתב בספר יחוה דעת חזן (ח"א סימן י). ומ"מ ראינו שלא נחלקו הפוסקים אי הוי הפסק או לא אלא בברכות (דק"ש) עצמו, אבל בתוך פסוקי דזמרה דאין בזה לא משום חשש הארכה בברכות ולא שינוי במטבע שטבעו בהו חכמים. 

 

וכתב רבי חיים בן עטר זצ"ל בספרו חפץ ה' על הש"ס ברכות (דף יא). מכאן ראיתי להוכיח ולחזק את המנהג שנהגו לומר הרבה פזמונים ותחינות ביום התענית וביום ראש השנה וביום הכיפורים בתפלת שמונה עשרה כפי סדר הנוגע לכל אחד, כי כן נתנו רבותינו רשות להוסיף כפי מה שרצו. ודלא כהנוהגים להשמיט הפזמונים ביום הכפורים מתוך התפלה, כי מנהג אבותינו תורה וכן ראוי להניח הסדר שכתוב במחזורים. וכן כתב הרדב"ז בתשובה (ח"ג סימן תקלב), ודחה דברי המעוררין.

 

ג. פרשת זכור לנשים. להרבה פוסקים חיוב שמיעתה מהתורה, שמעתי מפי הגר"י מאמאן מנהג מרוקו שנשים אינם מגיעות לשמיעת פרשת זכור כדברי ספר המצות החינוך (מצוה תרג), טעם מצות זכירת עמלק, להלחם בעמלק, ונשים לאו בני מלחמה הן, מלבד נשים יחידות צדקניות. וכן נהגו יהודי אלג'יר כמובא בספר מטה יהודה עייאש (סימן רפב סק"ז), אפילו בפרשת זכור דהוא מדאוריתא, נשים פטורות משמיעה, דילפינן ממצות הקהל שחייבות, מכלל דשאר הקריאות פטורה מלשמוע. 

 

ד. תענית אסתר. מנהגנו בארבעת התעניות לחנך הילדים שהגיעו לחינוך להתענות על פי שעות והכל לפי כוחם. (שמעתי מפי הגר"י מאמאן. וכן נהגו בבית הרה"צ רבי יחיא שניאור זצ"ל מפי בנו הרה"צ רבי פנחס), וכן כתב בקיצור ש"ע טולדאנו (סימן תק הלכה טו), וז"ל בתשעה באב והוא הדין בשאר תעניות יש לחנך הילדים והילדות לשעות דלאו סכנה, אבל לא לכל היום דבתענית דרבנן אין להחמיר משום סכנה. וכן נהג בקודש הרה"ג רבי אברהם אבוחצירא זצ"ל "בבא הנה" להרגיל בנועם את הילדים בתענית שעות. (מפי הרה"ג אברהם מוגרבי).

 

ה. מנהגנו בתפלת המנחה להניח תפילין, להשלים מאה ברכות וכך מובא בב"י או"ח (סימן מו אות ג), ובספר זך ונקי (פרק כג עמוד רלט), כתב בתענית אסתר, יניח תפילין בתפלת מנחה ע"כ. ובעיר מראכש, דמנאת, ובהרי האטלס הניחו הציבור תפילין (מפי הרב מאיר אסולין). והמנהג בתוניס להניח תפילין כפסק הבית יוסף ובדור האחרון הנחת תפילין היה נחלת יחידי סגולה כמובא בספר עלי הדס (פרק טו ה"ו). וכן מנהג ק"ק תימן.

 

ו. נהגו ליתן צדקה בכל התעניות

כמאמר חז"ל אגרא דתעניתא צדקתא ברכות (עמוד ו:), וכן איתא במסכת סנהדרין (עמוד לה.), אמר רבי יצחק כל תענית שמלינין בו את הצדקה כאלו שופכי דמים שנאמר צדק ילין בה ועתה מרצחים ופירש רש"י כי רגילים היו לעשות צדקה ביום תענית, ועיני העניים היו נשואות לכך, ואם ילינו ללא הצדקה נמצאו העניים רעבים ללחם  שנשענו על כך. וכתב רבי חיים בן עטר בספרו ראשון לציון (סימן רמו סעיף יט), פשיטא דמנהג קדמונים אין לזוז ממנו לחלק צדקה ביום התענית אפילו נטלו י"ד סעודות (מהקופה של הצדקה), מכמה טעמים נכונים.

 

ז. זכר למחצית השקל. נהגו לתת מזכר למחצית השקל נהגו לתת מטבע מקומי כפסק הרמ"א בהגה (סימן תרצד), וז"ל י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל וכו'. וכ"כ בספר נהגו העם (פורים אות ט). ובספר כף נקי כנאפו (עמוד רלט). ויש פוסקים שצריך אף בימנו לתת לפי ערך מחצית השקל על פי הבנק הבן לאומי ולנוהגים כן תבא עליהם ברכה בפרט שבך מחזקים לומדי התורה.

 

ח. מלבושי שבת בפורים. כתב הרמ"א (או"ח סימן  תרצה הלכה ב), יש שנהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים, וכן נכון (מהרי"ל). וכתב הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר מל"ח(פרק לא אות צד), וז"ל הלבישה היא זכר ותלבש אסתר מלכות, ומרדכי יצא בלבוש מלכות, איך יתכן לקרא פסוקים הללו במגילה בלבוש חול ע"כ. וכן כתב הרב בן איש חי (ש"א פרשת תצוה אות כב), וז"ל ילבשו בפורים בגדי שבת, או בגדים אחרים שהם חשובים, ולא ילבשו בגדי חול, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. מנהג יהודי מרוקו ללבוש בגדי שבת מערב פורים  (הגר"י מאמאן).

 

ט. תחפושות בפורים. הילדים לא היו מתחפשים בפורים, וכך היה מנהג כל יהודי צפון אפריקה, שלא לנהוג כמנהג הגויים כמובא בספר כתר שם טוב גאגין (חלק ב' עמוד תקמ"ה). שמנהג לבישת הפרצופים בא לנו הירושה מהיהודים האיטלקים בסוף המאה החמישית ט"ו למניינם והם ירשו אותו מהרומאים שכן היו נוהגים. מאיטליה פשתה המספחת בכל העולם היהודי וכו'. עוד שבלונדון באמשטרדם כבר נשכח הדבר לגמרי. וכ"כ בשו"ת מים חיים משאש (ח"א סימן). מ"מ אין בידנו למנוע הילדים, ולפחות שיתחפשו לדברים חיובים, ובעלות זולה, ובודאי שאין לגדולים להתחפש, וגם בקטנים שלא יתחפשו בנים לבנות ולהיפך, שאסור מדינא.

 

י. מנהגנו שהציבור יושב, באמירת הברכות קודם המגילה, וכתב הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן (ח"א או"ח סימן סג), וז"ל אנחנו במרוקו בעיר מולדתי מכנאס וגם בעיר קזבלנקה לא נהגו לעמוד בברכת המגילה אלא כל הציבור יושבים ושומעים הברכה, רק הש"ץ מברך מעומד, כיון שכבר הוא עומד לקרות את המגילה, וכן בכל המצות שעושין מיושב מברכין עליהם מיושב, ומה שעושין מעומד מברכין מעומד וכו' ושמעתי מהגר"י מאמאן שבכל מקומות בהם כיהן ברבנות בעת הברכות הציבור יושב, אומנם מנהג יהודי אלג'יר לעמוד בברכות כמובא בספר זה השולחן (עמוד פז אות ה).

הרב אברהם אסוליו

מאתר דרכי אבותינו מן המערב - http://www.morocco-israel.com/

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - יתרו (התשע"ה)

  • פרשת השבוע - ואתחנן (התשע"ה)

  • פרשת השבוע - תרומה (התשע"ו)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים