שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 22:49:34 - 01/07/2012  צפיות: 1421

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - פרשת חוקת


פרשת השבוע - פרשת חוקת

דברי תורה – פרשת חוקת

בפרשת השבוע, פרשת חוקת, בא ללמדנו הכתוב שאע"פ שיש מצוות מסויימות שקשה לאדם לקיימן, ראוי לאדם שמכל מקום ישתדל שיהיו בעיניו מצוות אלו מתוקות וחביבות וישתדל לקיימן בשמחה ובאהבה רבה ויזכור תמיד שכגודל הקושי כך גודל השכר שיקבל בע"ז בעולם הבא. וזה שכתוב: "לאמר":  לא - מר: היינו שכל מה שציווה ה' לא יהיה בעיניו כמר, אלא ירגיש כמור (בושם טוב) וע"י זה יוכל לקיים המצוות בנועם ובמתיקות בעז"ה.

"זאת חוקת התורה" (יט,ב)

לפני שאדם מקיים מצווה בא אליו יצר הרע ואומר לו, לשם מה אתה מקיים מצווה זו, הרי אין בה טעם, והיא קשה ומתישה והיא איננה העיקר כלל! ולאחר שהאדם מקיים את המצווה אומר לו שוב היצר הרע- מה רב חשיבות מצווה זו שקיימת , מצווה נאה מאוד שלא כל אחד מסוגל לקיים ובכך נוטע גאווה ויוהרה בקרב מקיים המצווה. לכן, תמיד על האדם לזכור שהוא מקיים את המצוות כי הוא נדרש לכך ולכך הוא מצווה ע"י הקב"ה ולא אחרת.

ויקחו אליך פרה אדומה, תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול (יט,ב)

הציווי הוא על שלושה דברים:

         א.         "תמימה" – יש לבצע את המצווה ללא הירהור, בתמימות.

         ב.         "אשר אין בה מום" – לקיים את המצווה בשלמותה ולא חציה.

          ג.          "אשר לא עלה עליה עול" – שלא יראה במצווה כעול וכמעמסה עליו, אלא יקיימה בשמחה.

בעל "השולחן ערוך"

מסופר על רבי יוסף קארו הקדוש, בעל השולחן ערוך, שנפטר ונקבר בירושלים בחלקה מכובדת - מפני מה זכה רבי יצחק, בנו של רבי נתן (תלמידו של רבי נחמן מברסלב הקדוש) להקבר במחציתו. הלא רבי יצחק היה עני, וכשנפטר היה זה יום שבת, וכיוון שאין מלינים את המת מייד בצאת השבת הזדרזו לקבור אותו, אך כיוון שבזמן ההוא לא היו מנורות לא ראו היכן קברו אותו ומשמיים גלגל בעל השולחן ערוך שיקבר במחציתו. בבוקר כשראו שקברו אותו, הצטערו, איך טעינו כך הוא הוא עני מרוד, אך כשגילו שאביו כתב חיבור מפית מרגליות על השולחן ערוך, שמחו!

ירייה שחצתה ארצות

באחד מימי חודש טבת, חלם רבנו הקדוש רבי חיים בן עטר זיע"א חלום, ובחלומו הוא רואה כי גזירה קשה עומדת לקום על עם ישראל שמתגורר באחת ממדינות הים הרחוקות.

באותה המדינה התגורר מלך שהיה בקיא בחוכמת המזלות. יום אחד רצה לבדוק במחשבתו אם יש אדם שנולד באותו היום ובאותה השעה כמותו, הלך ובדק באיצוגנינות וגילה שיש אדם יהודי ששמו רבי חיים בן משה למשפחת בן עטר והוא מתגורר בעיר פאס שבמרוקו.

אותו המלך התפלא על כך ש"בן מזלו" הוא יהודי ורצה לבדוק פשר העיניין ולהכיר אותו מקרוב. אך אותו המלך לא רצה שידעו מהעניין וסיפר לשרי ממלכתו כי הוא נוסע לארץ רחוקה בענייני מלכים ובינתיים את מקומו ימלא המשנה למלך.

וכאשר אמר, כן עשה, הלך והחליף בגדי מלכותו בבגדי עוני פשוטים, לקח עימו עבד אחד ויצאה במרכבה פשוטה לעיר פאס שבמרוקו, לאחר ימים רבים הגיע לעיר ושאל את אנשי העיר למקום מגוריו. לאחר שהגיע לא מצא את רבנו בבית ושהוא מחוץ לעיר והרבנית הזמינה אותו להמתין לרבנו אותו מלך המתין בעודו משתהה על פשר העוני הרב והפשטות שהייתה בבית.

כשהגיע רבנו התפלא עוד יותר המלך בראותו שבן מזלו הוא יהודי פשוט בעל לבוש פשוט ודל. רבנו שברוח הקודש ידע כי הוא מלך השתחווה אפיים ואמר "אדוני המלך, בוא ברוך ה'" – "מדוע חשבת אותי למלך?" שאל האורח, ענה לו רבי חיים בן עטר "שלכל אדם מתלווה מלך וכגודל מעלת האדם כך גם גודל המלך המלווה וע"פ המלך שמלווה אותך הבנתי כי מלך אתה". "ועתה ספר לי אדוני המלך מדוע הטרחת עצמך עד אליי",  ענה לו המלך, "ראיתי שמזלות כי בן מזלי אתה ורציתי לתהות על קנקנך, אך פלא בעיני הוא העוני הרב הקיים בביתך ובבגדיך הדלים". השיבו רבנו "גדול אני מהמלך" שמע המלך וצחק, ואז הוציא רבנו מראה וביקש מהמלך להתבונן בתוכה.

הביט המלך במראה וראה את מפת העולם דרכה, שאל את רבנו "אפשר לראות את ארצי וממלכתי" השיבו רבנו כן, תסתובב ושוב תביט במראה, המלך עשה כך וראה את ממלכתו. אך מחזה מבעית אחז בעיניו: המשנה למלך קושר קשר ומזימה נגד המלך בהבטיחו עושר ויקר לכל מי שיתנגד למלך. אמר המלך "כך הוא עושה לי...? האוכל לעשות דבר מה??" ענה לו רבנו, "קח את הרובה שהבאת עמך וכוון לראשו של המשנה למלך דרך המראה ותירה שתי יריות". עשה המלך כדברי רבנו ואכן המשנה למך נפל ארצה.

שרי המלך שתיכננו לבגוד בו קראו בבהלה לכומר על מנת לקבל עצתו באשר למשנה למלך. הכומר ששנא יהודים רקם מזימה בה יוכל להאשים את היהודים במותו של המשנה למלך שאומרו שראה את המשנה למלך נכנס לררחוב היהודים ולא יוצא משם.

לפתע המראה חזרה לתפקידה הרגיל ורק שני חורים מעידים על הפלא שהיה קודם לכן.

המלך שלא האמין למראה עיניו אמר שאם יתברר הדבר כנכון יקיים משפט צדק ולאחר מכן שב לממלכתו.

וכשהגיע אכן נעדר המשנה למלך והכומר טען את שטען באשר לראותו את המשנה למלך נכנס לרחוב היהודים שממנו לא שב.

המלך ביקש לערוך משפט צדק ואם ימצא שהיהודים אשמים יגרש את כולם מממלכתו.

רבנו נקרא למשפט ע"י שליח על מנת לשמש כסנגור ליהודים. רבנו הגיע והמלך ערך סעודה טרם תחילת המשפט. במהלך הסעודה פנה רבנו אל המלך באומרו כי "חושבני שהמלך יצווה את משרתיו להביא לפניו יין ממרתפו, שהרי בכוח היין לפתוח את הלב ובכך המשפט יהיה אמין יותר". המלך הסכים אך במרתפו יש סוגי יינות רבים וכל אחד נדיר ומשובח מרעהו. רבנו אמר "הבה נרד כולנו למרתף שם נבחר את היין יחד".

כל המסובים ובהם המלך, הכומר ורבנו הקדוש ירדו יחד למרתף היינות. במרתף אמר הכומר כי לדעתו היין הטוב ביותר נמצא בצד ימין אך רבנו אמר שצריך ללכת לצד שמאל והמלך הסכים עימו. ופתאום צחנה קשה תקפה את אפי היורדים למרתף, שאל המלך "מה הצחנה הזו?" הכומר נלחץ ואמר "נדרש לאוורר את המקום". רבנו הצביע על מקום קבורתו של המשנה למלך ואמר "פה!". מייד החלו עבדי המלך לחפור ולהוציא את המשנה למלך מהקבר כשמדיו עדיין לגופו.

המלך שאל בחרון אפו "מה זה?", ענה לו הכומר, "כנראה היהודים רצחו אותו וקברו אותו כאן". "כיצד נכנסו לכאן היהודים", שאל המלך ואמר "אני חושב שדווקא אתם הרגתם אותו מרוב קנאה בתפקידו ורציתם להעליל על היהודים..."

בלית ברירה נאלצו השרים להודות כי המשנה למלך מת משני כדורי רובה שהגיעו ממקום לא יידוע  וכומר החליט להפוך את הפרשייה לעלילת דם על היהודים.

המלך הורה לתלות את הכומר על עמוד בחצר המלך.

המלך הודה לרבנו באומרו "אכן, גדול אתה ממני...".

את הסיפור הזה שמע רבי צדוק הכהן מלובלין מזקן בן תשעים ששמע מפי החיד"א הקדוש ששמע זאת מפי רבנו בעצמו.

אמר רבי אברהם-יעקב מסדיגורה: שתיית יין שיכר יש שנעשית לשם מצווה אך כמו כל מצווה יזהר באיסור "בל תוסיף".

מי ייתן ודברי תורה אלו יהיו לעילוי נשמתו של הצדיק האורח חיים הקדוש – רבי חיים בן עטר שהשבת פקידת שנתו. ויעמוד מליץ יושר לפנינו, אמן!

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • כיצד לא לדרוך במקום-עקב

  • פרשת השבוע - בהעלותך (התשע"ה)

  • פרשת השבוע - אמור (התשע"ה)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים