שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 21:42:49 - 11/12/2013  צפיות: 1667

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת השבוע - פרשת ויחי (התשע"ד)


פרשת השבוע - פרשת ויחי (התשע

שעורי תורה - פרשת ויחי (התשע"ד(

"ויחי יעקב בארץ מצרים..." (מ"ז, כ"ח)
יעקב מרמז על מידת האמת, ככתוב, "תתן אמץ ליעקב". במידת האמת אפשר לבלות את כל העיתים הקשות והמצרים (מלשון מיצר) הקשים ביותר...(חידושי הרי"ם ז"ל)
כיידוע, פרשת ויחי היא פרשה סתומה – פרשה שמתחילה בדרך כלל באמצע שורה, כשהמרווח בינה לבין הפרשה הקודמת הוא של תשע אותיות לפחות. ישנן 379 פרשיות סתומות בתורה.
רש"י שואל, מדוע פרשה זו סתומה? לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השיעבוד.
מקשים המפרשים מזה שנאמר במדרש, כי כל זמן שאחד השבטים עוד היה חי לא היה כל שיעבוד?
ברם שיעבוד הגוף אמנם לא היה, אבל השעבוד הרוחני כבר התחיל מעתה, נסתרה האמת הפנימית, עד שהלב והעיניים לא היו רואים ומרגישים אלא רק את הצד החיצוני – והרי זהו עיקר הגלות...(שפת אמת)
רש"י – דבר אחר, שביקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו.
מפני מה ביקש יעקב לגלות את הקץ לבניו?
רבי בונם מפשיסחה ז"ל עונה, שכאשר יודעים את קץ הגלות, אין הגלות קשה כל כך. ברם מן השמים רצו שהגלות תהיה קשה, מבלי ידיעת הקץ, ולפיכך נסתם ממנו.
רבנו יעקב המגיד מדובנא עליו השלום אמר כי ידוע מה שאמרו חז"ל שצדיקים תחילתן ייסורים וסופם שלווה. שאותם הימים שהיה יעקב אבינו בארץ מצרים הקב"ה היטיב עימו הרבה יותר מאשר הצרות שסבל בכל ימי חייו, החיסרון שהיה לו בשעות הצרה נשלם בנחת שהיה לו בימים שהיה במצרים. וזהו רמז לעתיד לבוא שהקב"ה נשבע להיטיב עם ישראל הרבה כמו שנאמר "שמחנו כימות עינתנו" – ממש כמו שנהג עם יעקב אבינו עליו השלום.

"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים. היקבצו ושמעו וכו'...ראובן בכורי אתה וכו'...שמעון ולוי אחים וכו'..."
לפי דברי רש"י, עד כאן הוכיח את שלושת השבטים בקנטורים אבל מיהודה ואילך ברך אותם בדברי ריצוי. כידוע כל זה מרמז על זמננו, כמו שאמר בתחילה "את אשר יקרה אתכם באחרית הימים", אם כי אנחנו אמרנו בפרשיות הקודמות את סדר התפילות וענייניהם אבל ברכות נשיאת כפיים הנחנו לפרשה זו - פרשת ויחי יעקב, כי בפרשה זו נסתמו עיניהם של ישראל מצרת השעבוד כדברי רש"י הקדוש בתחילת הפרשה. (אהבת חיים)
בעבור חמש עשרה שנות חיים נוספות...
ביראת ה' גמורה וברטט עמדו רבי חיים שמואלביץ זצ"ל ויהודי נוסף בפתח חדר קבלת הקהל של הגאון מטשעבין זצ"ל. בצפייה דרוכה המתינו להיכנס לחדרו של הגאון כשבפיהם דברים חשובים מאוד. הם התאכזבו מאוד כשקיבלו את התשובה של הרב מטשעבין על כך שלא יוכל להשתתף באספה הדחופה לטובת כלל ישראל כפי שביקשו. אך למרות הסירוב המנומס לא וויתרו והחלו להפציר בו שוב ושוב עד שהחליט הגאון לשתף אותם בסיבה בגינה נבצר ממנו להשתתף. הגאון סיפר כי לפני שלוש עשרה שנה סכנה ריחפה על ראשו כשחלה במחלה איומה וסכנה ממשית לחייו גרמה לו להשתמש בדרכי אבותיו ולהתחנן לפני בורא עולם שייתן לו עוד חמש עשרה שנים נוספות לחיות על מנת שיוכל להגדיל תורה ולהאדירה ומשמיים נענו לתפילתו. על כן, לא יכול היה הגאון להשתתף באסיפה זו כי זה יהיה משום ביטול תורה כפי שהתחייב בבקשתו חמש עשרה שנות חיים נוספות. וכאמור לאחר חמש עשרה שנות חיים מיום התפילה החזיר הגאון נשמתו לבורא...

הרב מטשעבין, הוא רבי דב בריש ויידנפלד זצ"ל, נולד בה' בשבט תרמ"א לאביו הגאון אב"ד הרמילוב בעל "הכוכב מיעקב". כבר מנעוריו הראה בקיאות עצומה בנבכי הש"ס ובפוסקים. לאחר שגדל בשנת תרפ"ג הסכים לבקשותיהם החוזרות של תושבי טשעבין לכהן כרבם. בכהונתו הקים ישיבה אליה נהרו מכל רחבי פולין תלמידים רבים. את פסקיו ודעותיו הוציא לאור בספר "דובב מישרים". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט ללבוב ומשם הוגלה ע"י הרוסים לסיביר, גם שם הביא את כתביו בסתר על גבי פיסות נייר. כשהסתיימה המלחמה עלה לירושלים והקים בה את ישיבת טשעבין המפורסמת הנושאת את שם אביו "כוכב מיעקב".
זכותו תגן עלינו, אמן!

כל השונה הלכות בכל יום
עשרה בטבת
עשרה בטבת הוא צום העשירי, בו בא נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים והביאה במצור ובמצוק שהיה זה תחילתה של הפורענות שסופה היה חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל. לעתיד לבוא יהפוך יום זה לשמחה וששון ולמועדים טובים.
אם חל צום עשרה בטבת ביום שישי צריך להשלים ולהתענות עד צאת הכוכבים ובשחרית ובמנחה אומרים "עננו" וקוראים בתורה בפרשת "ויחל משה", אלא שבמנחה אין אומרים וידוי ונפילת אפיים ושאר התעניות לעולם לא יחולו בערב שבת.
אין מוציאים ספר תורה בבית הכנסת לקריאת התורה "ויחל משה" אלא אם ישנם שישה מתענים המתכוונים להשלים את התענית בין בשחרית ובין במנחה.
חולה שאין בו סכנה פטור מלהתענות בכל ארבע התעניות, במקום שיש חולי לא גזרו חכמים. ואפילו חולה שנתרפא ועדיין תשוש כח מותר לו לאכול ולשתות כל זמן שיש חשש שאם יצום יחזור למיטת חוליו.
בצום עשרה בטבת אם ישן על מיטתו שנת קבע אסור לו לאכול ולשתות אפילו טרם עלה עמוד השחר. אך אם התנה טרם שישן שבדעתו לקום ולאכול או לשתות קודם עלות השחר – מותר לו לאכול עד עלות השחר.
עשרה בטבת מותר ברחיצה במים חמים אך המחמיר תבוא עליו הברכה. והאשכנזים מחמירים ברחיצה. אך אם חל עשרה בטבת בערב שבת (כמו השנה), לכל הדעות יש להקל ולהתיר רחיצה בחמים.
יחיד המתענה בעשרה בטבת אומר "עננו" באמצע ברכת "שמע קולנו" וחותם "כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה', שומע תפילה". ואם שכח ולא אמר "עננו" באמצע "שומע תפילה", אם נזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" קודם שסיים "שומע תפילה", אינו רשאי לסיים "למדני חוקיך", אלא חותם "שומע תפילה" ואינו חוזר. והוא הדין ליחיד ששכח לומר "עננו" ב"שומע תפילה".
כהן שאינו מתענה לא נושא כפיו במנחה ובשעת ברכת כהנים יצא מחוץ לבית הכנסת.
ציבור שטעו ובקריאת התורה בשחרית של תענית שחלה בשני או בחמישי קראו בפרשת השבוע במקום ב"ויחל משה", אינם חוזרים וקוראים "ויחל משה". ואפילו אם נזכרו באמצע הקריאה אינם רשאים לחזור. אלא יסיימו את קריאתם בפרשת השבוע כפי שהחלו.

מן החסידות...
רבי דב מלאיבה היה אומר כשבא עני לפניך ומספר שאין לו די לצורכי שבת ואתה אוזר עוז ומתעטף באמונה ואומר לו שיבטח בקב"ה, - זו אפיקורסות של ממש. עזור לו ותן לו מעות לצדקה.

 

 

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

 

 

לרפואת

לזרע של קיימא

לעילוי נשמת

ניסים בן עיישה

אלון בן לאה

רבי חיים שמואלביץ זצ"ל

ניסים בן מרים

ענבל בת מרים

רבי שלמה קלוגר זצ"ל

עמרם בן יוסף

מירב בת חנה

אחינו ההרוגים על קדושת ה'

ישראל בן נטלי

אסף בן אדם

יוסף בר לונה ז"ל

מאיר בן נעמה

 

שמעון בן עזיזה ז"ל

לאה בת ורדה

   

שרה בת חוה

 

 

 

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - וישב (התשע"ה)

  • דבר תורה - פרשת וירא התשע"ח

  • פרשת השבוע - פרשת ויחי (התשע"ד)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים