שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שלח לחבר מאמר זה:
שמך:
אימייל שלך:
שמו של החבר:
אימייל של החבר:
X ביטול השיתוף
פורסם ע"י: קוראים תורה בתאריך: 23:26:41 - 16/11/2013  צפיות: 2201

שתף לחבר

כותרת דבר תורה: פרשת וישב (התשע"ד)


פרשת וישב (התשע

דברי תורה - פרשת וישב (התשע"ד(

"וישב יעקב..." (ל"ז, א')
ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף (רש"י) – כל ימי חיו ניהל יעקב מלחמות כנגד כוחות הרע, נגד שליחיו של יצר הרע שהופיעו בכל פעם בדמות אחרת, פעם בדמותו של עשו ופעם בדמותו של לבן. עכשיו משהגיע יעקב אבינו לזיקנה ביקש שלא ללחום יותר נגד יצר הרע, אלא לשבת בשלווה, בסברו כי כבר ניצח אותו מכת מחץ. אלא, שמן השמיים רצו שימשיך להלחם ביצר הרע וגם אם אין בכך שום טובה לעצמו, הרי שהעולם זקוק לכך, לפיכך "קפץ עליו רוגזו של יוסף" – שהרי היה סימן מסור בידי יעקב שאם לא ימות אחד מבניו בחייו, מובטח הוא שאינו רואה גיהינום, אבל עכשיו בגלל "מותו של יוסף" אמר: "כי ארד אל בני אבל שאולה", והחל להתיירא במלחמת היצר (רבי אהרן יעקב זצ"ל מקוסטנטין)

"אלה תולדות יעקב יוסף..." (ל"ז, ב')
לעולם אין לו ליהודי להסתפק במה שכבר השיג ולהיעצר במקום אחד, כי אם עליו לשאוף ולהתעלות מעלה מעלה בסולם היהדות, להיות בבחינת "מוסיף והולך".
"אלה תולדות יעקב" – אלה צריכים להיות מעשיו הטובים (תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים) של כל יעקב – "יוסף" להשיג יותר ויותר מפעם לפעם... (הה"ק מרימנוב ז"ל)

 

"לך נא ראה את שלום אחיך..." (ל"ז, י"ד)
שתשתדל לראות את שלמותם של האחים, את מעלותיהם ולא את חסרונותיהם, ועל ידי כך תמנע מחלוקת... (הרב מפשיסחא ז"ל)
בתפילתו אמר רבי אלימלך מליזנסק ז"ל: "שנראה כל אחד את מעלת חברינו ולא את חסרונם"

שירת "לכה דודי"
בבית המדרש בו נהג להתפלל רבי מרדכי מנדבורנה זצ"ל היה נהוג להתפלל את תפילת "לכה דודי" בערב שבת קודש בנוסח מיוחד, אך לא בשירה וניגון כפי שנהוג בהמון קהילות אחרות.
באחת השבתות הצטרף לתפילה אחד מנכדיו של ה"נועם אלימלך" ורבי מרדכי כיבד אותו להתפלל חזן את תפילת קבלת שבת.
בעל התפילה לא הכיר את מנהג המקום באשר לקריאת "לכה דודי" והחל לזמר את התפילה ברגש ובמנגינה נפלאה, ברעד וזיע.
כשהסתיימה התפילה פנה הרבי לחסידיו והסביר להם על שום מה חרג ממנהגו: "כשבעל תפילה אומר "לכה דודי" בזימרה בכדי שייהנו המתפללים מקולו הערב – איני יכול לסבול זאת ומכאן גם ההנהגה שלא לשיר ולנגן ב"לכה דודי". אך בעל תפילה זה ניגן בכוונה גדולה וטהורה, הילל ושיבח את ריבון העולמים – כזו מנגינה אני מחבב מאוד".

כל השונה הלכות בכל יום...

הלכות חנוכה –  צריך להיזהר מאוד במצוות הדלקת נרות חנוכה, כיוון שמצווה זו חביבה עד מאוד, לפרסם את הנס בהודאה להשם יתברך. ואמרו חז"ל במסכת שבת "מי שרגיל בנר שבת וחנוכה - יזכה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים".

מנהג הספרדים ועדות המזרח שאחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה ופוטר את כל בני הבית ואילו מנהג האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק חנוכייה לעצמו.

אם אינו יכול להדליק נרות בביתו כיוון שצריך לצאת למקום רחוק - ראוי הדבר ונכון שימנה את אשתו שתהיה שלוחתו לעניין הנרות וכך יוצא ידי חובתו גם אם אינו נמצא שם בשעת ההדלקה. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו או חייב להשכיר עצמו להיות פועל בכדי שיוכל לרכוש שמן להדליק לכל הפחות נר אחד בכל, לילה משמונת ימי החנוכה. אחד שאין ברשותו שמן לכל שמונת ימי החג ואין ידו משגת, ידליק נר אחד בלילה הראשון ולא יחלק את השמן שיש לו לכל ימי החנוכה כיוון שאם הנר לא יידלק חצי שעה לכל הפחות – לא יצא ידי חובתו וברכותיו יכנסו לחשש בטלה.

אם בלילה השלישי היו לו שני נרות לא ידליק שני נרות, מכיון שמצוות אותו הלילה להדליק שלושה נרות ואם ידליק שניים הרי הוא כגורע מן המצווה, על כן ידליק נר אחד – מפני שעיקר המצווה היא להדליק נר אחד בכל לילה, כך קיים המצווה אך לא בהידור.

החייבים במצוות הדלקת נרות חנוכה – נשים חייבים במצוות הדלקת נרות חנוכה, שאף הן היו באותו הנס. מכך מקום כשבעל הבית מדליק נרות חנוכה בבית, אין אשתו ובנותיו מדליקות לעצמן, אלא מוציאן ידי חובתן. אם אינו יכול להדליק בביתו כיוון שיצא למקום רחוק – רואי ונכון שימנה את אשתו שתהיה שלוחתו להדלקת הנרות במקומו, ויוצא ידי חובתו למרות שאנו נמצא איתה בשעת ההדלקה. המתארח בבית המלון ואין מדליקים בעבורו בני ביתו שבביתם, ידליק בבית המלון ומברך על ההדלקה. חרש שאינו שומע ואינו מדבר, וכן שוטה וקטן אפילו שהגיע לחינוך פטורים ממצוות הדלקת נרות חנוכה. על כן אם הדליקו את הנרות לא יצאו בני ביתם ידי חובתם, שכן מי שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את האחרים ידי חובתם. אבל אם חרש שמדבר אך אינו שומע, מדליק נרות יכול להוציא את בני ביתו ידי חובתם, שכן הוא חייב במצווה כדין.

פתגם חסידי
אמר רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה: האב מסור לבנו יותר ממה שהבן מסור לאביו, כיוון שתכונה זו היא מורשת מאב לבן, כאשר האדם הראשון הוא זה שהוריש את התכונה לבניו בעוד שמסירות לאב הוא לא ידע כי לא נולד לאב אלא לה יתברך.
אמר רבי מנחם מנדל מקוצק: כך זה תמיד: האב מצטער בצער בניו ואין הבנים מצטערים בצער אביהם, הקב"ה מצטער בצער עמו ישראל ואין עם ישראל מצטער בצער השכינה.

 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

 

לרפואת

לזרע של קיימא

לעילוי נשמת

ניסים בן עיישה

אלון בן לאה

רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל

ניסים בן מרים

ענבל בת מרים

רבי שלמה קלוגר זצ"ל

עמרם בן יוסף

מירב בת חנה

אחינו ההרוגים על קדושת ה'

ישראל בן נטלי

אסף בן אדם

יוסף בר לונה ז"ל

מאיר בן נעמה

 

שמעון בן עזיזה ז"ל

לאה בת ורדה

   
 

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

דברי תורה על פרשת השבוע

"קוראים תורה" - אתר לפרסום דברי תורה על פרשות השבוע. הירשמו ותתחילו לכתוב ולהגיב!

באתר - אמרות חסידיות, שיעורי תורה, הלכה יומית, חידושי תורה קצרים ועוד...

הערות/הארות/בקשות  admin@torahreading.org.il

 


גולשים אחרים מצאו עניין גם בדברי תורה אלו:

  • פרשת השבוע - כי תצא (התשע"ו)

  • פרשת השבוע - פרשת נח (התשע"ג)

  • פרשת השבוע - בהר (התשע"ה)




  • שתף לחבר

    שתף בפייסבוק

    ניווט מהיר:
    תגובות הגולשים